23:45- לא זוהר ולא אלביס... קוקאין הוא המלך. הוא תופס אותך בשתי ידיים ועושה בך כרצונו, הוא מרים אותך לעננים ולא עוזב, לזמן מסוים אתה חד, אתה אש, אתה סמואל ל. גאקסון! אתה בטוח שאתה יכול להשחיל למסי ולדפוק גג ללברון.

אני יוצא מהחדר ואני המלך ליאונידיס עם 300 ספארטנים מאחורי שצועקים האווו האווו האווווווווווו!!!

מהמלון למועדון הפאצ'ה יש הליכה של 20 דקות, אנחנו עושים אותה ב-7. אם אני ליאונידיס שון הוא טוני סופרנו ולואי הוא כריסטופר מולטסנטי, אנחנו הולכים בפאסון כאילו הרחוב שלנו. דקה לפני שמגיעים למועדון שון תופס אותי "כמה עוד נשאר??" הוא שואל בבהלה, עניתי לו שבערך גרם וחצי, הוא נבהל, מסתובב, מתחיל לרוץ ונבלע בין האנשים. אין לנו יותר מידי מה לעשות חוץ מלעמוד במקום ולחכות שהוא יחזור. אחרי חמש דקות הוא חוזר בריצה "סידרתי לנו עוד שניים". עד היום הוא לא יודע איך הוא עשה את זה כל כך מהר וממי.